חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, עוסק בהסדרת פירעון חובותיו של חייב הנמצא במצב של חדלות פירעון או שעלול להימצא במצב של חדלות פירעון. חוק זה חל על שני סוגי חייבים:

• חייב שהוא אדם פרטי;
• חייב שהוא חברה או שותפות.

מטרתו של החוק הוא להביא, ככל שאפשר, לשיקומו הכלכלי של החייב, להגדיל את שיעור החוב שייפרע, ולגבי חייב שהוא יחיד, לקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים.
למעשה, חדלות פירעון הוא אחד משני מצבים כלכליים – מצב בו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לא (המבחן התזרימי); מצב בו סך התחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, עולה על שווי נכסיו (המבחן המאזני).
הליכי חדלות פירעון נפתחים בהגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים על ידי החייב או הנושה, ומסתיימים בביטול הצו לפתיחת הליכים לאחר שניתן הפטר לחייב מחובותיו כאשר מדובר ביחיד, וכאשר מדובר בתאגיד המשך הפעלתו ככל ואושרה התוכנית לשיקום כלכלי המסדירה את אופן המשך פעילותו, או בפירוק שלו וחיסולו.

הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד: כאשר הבקשה מוגשת על ידי החייב עצמו, היא תוגש לידי הממונה, אך כאשר סך חובותיו של החייב אינו עולה על 149,559 ₪ הבקשה תוגש לרשם הוצאה לפועל. במצב בו המבקש הוא הנושה, הבקשה תוגש לבית המשפט השלום.
אם מתקיימים התנאים לפתיחת הליכים יורה הממונה או רשם הוצאה לפועל, לפי העניין, על מתן צו לפתיחת הליכים, כאשר כל גורם הרואה עצמו נפגע מהצו רשאי להגיש בקשה לביטולו.
עם מתן הצו לפתיחת הליכים ימונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, כאשר במסגרת הליכים אלו כל נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של החייב ולתשלום הוצאות הליכי חדלות הפירעון. נכסי קופת הנשייה יעמדו לחלוקה בין הנושים השונים בהתאם לסדר הקדימות הקבוע בחוק, כאשר בשלב זה הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים נגד החייב יוקפאו. לאחר מתן הצו יוטלו על החייב הגבלות שונות, כאשר בזמן זה הנאמן יבדוק את מצבו הכלכלי וידווח על ממצאיו לממונה או לרשם הוצאה לפועל, לפי העניין.
בתום תקופת הביניים ייתן בית המשפט או רשם הוצאה לפועל, לפי העניין, צו לשיקום כלכלי, אשר במסגרתו ייקבע, בין השאר, האם יינתן לחייב הפטר לאלתר, והאם תחוב עליו תקופה ארוכה או קצרה יותר לתשלום חובותיו, ככל ומתקיימים התנאים שנקבעו לכך בחוק.
בתום תקופת התשלומים מופטר החייב מחובות העבר שלא ניתן לפרעם מקופת הנשייה, בשים לב כי ההפטר אינו חל על חובות מזונות, על תשלומים עונשיים ועל חובות כתוצאה מעבירות פליליות מסוימות.

הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד: הליך חדלות פירעון לגבי תאגיד נפתח בהגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לבית המשפט המחוזי על ידי התאגיד או על ידי הנושה. כל אדם שעלול להיפגע ממתן הצו רשאי להגיש התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
במסגרת הצו יורה בית המשפט המחוזי על אחד מאלה:

1. הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי לתקופה שאורכה עד 9 חודשים. בית המשפט יורה כך רק כאשר יש סיכוי סביר לשיקום התאגיד; אין חשש סביר שהפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי תפגע בנושים; ושיש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד.
2. פירוק התאגיד – אם התנאים להפעלת התאגיד אינם מתקיימים.
3. הפעלה זמנית של התאגיד – אם נדרש לבית המשפט מידע נוסף כדי לקבוע האם יש סיכוי סביר לשיקום התאגיד.

עם מתן הצו לפתיחת הליכים ימונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, כאשר כל נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד ולתשלום הוצאות הליכי חדלות הפירעון. נכסי קופת הנשייה יעמדו לחלוקה בין הנושים בהתאם לסדר הקדימות הקבוע בחוק. כמו כן, הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים נגד התאגיד יוקפאו.
אם בית המשפט הורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ייחשב התאגיד כ"תאגיד בהפעלה", כאשר בתקופה זו קיימות הגבלות שונות על פעילות התאגיד, ומנגד – החוק מגביל את יכולתם של צדדים שלישיים הקשורים בחוזים עם התאגיד לבטל את החוזים הללו.
במהלך תקופת ההפעלה יגבש הנאמן תכנית לשיקום כלכלי עבור התאגיד ולאחר מכן יביא אותה לאישור הנושים, בעלי המניות ובית המשפט. אם התוכנית לשיקום כלכלי לא אושרה או שבית המשפט הורה על פירוק התאגיד, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה, לחלוקת התמורה בין הנושים בהתאם לסדר הקדימויות הקבוע בחוק ולחיסול התאגיד.